קצת עלינו
השיטה שלנו נועדה לייצר מוביליות חברתית וכלכלית על ידי הקמה, בנייה, תחזוקה,צריכה ומכירה של אנרגיה סולארית לרשת החשמל הארצית ובכך לצמצם פערים בחברה ולהגביר את כושר הייצור הסולארי של מדינת ישראל. שיפור והרחבת הגישה לאנרגיה יוביל להיווצרות מקומות עבודה, יצירת תזרים כלכלי אקטיבי ופסיבי, וביסוס זכויות הקרקע של החברה הבדואית. בכך אנו מקדמים מודל היברידי של קיימות לאור למשבר האקלים המבוסס על שתי עקרונות מנחים- מיגור (מיטיגציה) והסתגלות (אדפטציה) ברוח של צדק אקלימי. כלומר התמורות הצפויים של התהליכים המתרחשים בחברה ובכלכלה לאור משבר האקלים לא יפסחו על המיעוט הערבי בארץ.
המיזם נוסד בשיתופו ובהנהגתו של חה"כ סעיד אלחרומי ז"ל.
אלחרומי נולד בכפר 'שגב שלום' בנגב בינואר 1972. לאחר השלמת תואר בפיסיקה מהאונטיברסיטה העברית בירושלים, והשלמת תעודת הוראה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, אלחרומי חזר לשגב שלום ללמד בבית הספר התיכון. ב-2002 החל לעבוד כראש מטה הרשימה הערבית ומילא תפקיד זה עד שנת 2014. בתקופה זאת, אף כיהן כחבר במוצעה האזורית בין השנים 2004-2008.
ב-2014, מונה לתפקיד יו"ר הרשימה הערבית וב-2017 אף נבחר לראשונה לכנסת כחבר סיעה.
במהלך כהונתו בכנסת, התמקד אלחרומי בשלושה נושאים מרכזיים: הראשון מביניהם נוגע לחינוך. הוא פעל לשפא את החינוך ואת התשתיות תומכות החינוך בנגב, במיוחד במוסדות החינוך בכפרים הלא מוכרים. הנושא השני הוא סוגיית הקהילות הבדואיות והריסות הבתים בנגב. תוך שהוא נאבק בהריסות של בתים הוא פעל לקדם את ההכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב, ואת שדרוג העיירות הקיימות.
הנושא השלישי היה כלכלה: הוא האמין שהנגב יכול להוות מנוע שמקדם את החברה הבדואית והמדינה מבחינה כלכלית, במקום להוות משקולת. שיפור כלכלי מוביל ומובל על ידי תעסוקה- שלשיטתו צריכה להתמקד בעיקר באוכלוסייה הצעירה ונשים.
ב-25 אוגוסט, אלחרומי נפטר בפתאומיות מהתקף לב בבאר שבע. הכנסת איבדה את הנציג הבדואי היחיד שלה, והפרוייקטים שקידם נעצרו ונבלמו.
לאחר פטירתו, חה"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"ם פנה באופן אישי ליוסף אברמוביץ, המייסד השותף של המיזם בבקשה להשלים את הפרוייקטים שהחלו תחת כהונתו ולשמר את מורשתו של אלחרומי.
לאור זאת, מיזם סעיד אלחרומי הוקם כדי להשלים את התהליך שנגדע בטרם עת לשיפור החיים בנגב באמצעות חיבור לרשת החשמל וחיבור מערכות סולאריות לרשת.
מתן אפשרות לחברה הבדואית לבנות, לתחזק, לתפעל לצרוך ולמכור אנרגיה על גבי הקרקעות הנרחבים בנגב לא רק יספק מקומות עבודה ופרנסה אלא יסייעו בשיפור פני החברה הבדואית ככלל ע"פ עקרונות מורשתו של אלחרומי ז"ל.
המיזם מנוהל כפרוייקט משותף יהודי-ערבי ללא מטרות רווח על ידי חלוצים מתעשיית האנרגיה המתחדשת, פעילי סביבה, וצדק חברתי.
אודותינו
המיזם פועל בשני אפיקים מרכזיים: החכה והדג יחדיו
המטרה של מיזם 'סעיד אלחרומי' היא להגדיר מחדש את הקשר בין הקהילה הערבית בישראל - ובעיקר הבדואים בנגב - לבין שוק האנרגיה הסולארית.
אנרגיה סולארית מנפצת את מוסכמות שוק האנרגיה המסורתי מכיוון שמדובר באמצעי ייצור מבוזר, שאינו תלוי באספקת נפט, גז או פחם. עובדה זו מובילה באופן טבעי לקבוצה מבוזרת של מוטבים פיננסיים מייצור אנרגיה.
על ידי מכירת חשמל המיוצר על אדמות בדואים (קרקעות 'תמורה') לרשת הארצית, אנרגיה סולארית יכולה להוות מקור הכנסה אמין לתקופה של 25 שנה עבור אלפי אנשים, תוך יצירת אלפי מקומות עבודה ארוכי טווח וקבועים. כמו כן, גישה לאנרגיה היא תנאי הכרחי לאיכות החינוך ולהשתתפות בכלכלה המודרנית. על ידי שיפור תשתית האנרגיה בעיירות, כפרים וריכוזי התיישבות בדואית, התנאים הנדרשים להשלבות בחברה והעצמה נולדים.
טרם הגדרתנו כארגון או מיזם, המייסד השותף של המיזם, יוסף אברמוביץ' קבע את הצעד הראשון למימוש הפוטנציאל של יישום המודל הזה על הקהילה הבדואית. הוא הבין שהבטחת מכסה סולארית של 5,000 מגה וואט, המיועדת במיוחד לערבים ובדואים המתגוררים בנגב, תאפשר הפעלת שדות סולאריים מרובים באזור. נכון לעכשיו, היעד שלנו לרכישת מכסה סולארית זו נקבע ל-2030.
ה-5,000 מגה וואט ינוצל בשלוש שיטות עיקריות:
1. אדמה בדואית "תמורה" בבעלות פרטית: תביעות קרקע של ילידים ללא ניירת אינן בעיה ייחודית לישראל, אך לישראל יש מסלול להכרה ויישוב המחלוקות האמורות. אנו מחפשים ליצור קשרים בין יזמי אנרגיה מהמגזר הפרטי, ובדואים עם קרקע חקלאית מוכרת בבעלות פרטית על מנת לקדם את הפיתוח של אנרגיה פוטו-וולטאית ואגרו-וולטאית. זה יספק צמיחה כלכלית לאלו המתגוררים בעיירות ובכפרים מוכרים, אך עדיין מתקשים להתפרנס.
2. קואופרטיבים אגרו-וולטאיים בניהול נשים: בשילוב עם המודל הראשון, אנו דוגלים בהקצאת 5000 דונם על ידי רשות המקרקעין למטרות ספציפיות של קואופרטיבים אגרו-וולטאיים המנוהלים על ידי נשים בדואיות בנגב. הקואופרטיב החקלאי הראשון כבר בפיילוט על ידי השותפים שלנו, העמותה הבדואית ינביע.
3. הרחבת כושר ייצור האנרגיה של מועצות אזוריות בשטחים הבנויים ובסביבתם.
החלק השני של הפרויקט שלנו כרוך בנושא שפחות מוכר לציבור הרחב. בפגישתנו האחרונה בכנסת, אלחרומי הביע את דאגתו אודות מצב התשתיות בכפרים הלא מוכרים בנגב: את אספקת החשמל, בתי הספר מקבלים משימוש בגנרטורים מסוכנים ומזהמים של סולר. על פי כתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine, "פליטת דיזל מכילה יותר מ-40 מזהמי אוויר רעילים, כולל חומרים רבים ידועים או חשודים הגורמים לסרטן." תלמידים בבתי ספר המונעים בדיזל - רבים מהם בגיל הרך - נמצאים בקרבת הגנרטורים הללו במשך יותר משלושים שעות בשבוע. בכפרים הללו, מטרתנו לספק חשמל סולארי במערכות מנותקות רשת (אוף-גריד).
בעוד שהמטרה העיקרית שלנו בתוך כפרים לא מוכרים היא לספק תחליף בר קיימא ובטוח לגנרטורים של סולר בבתי ספר, אנו עובדים גם על פיתוח המסגרת לבניית מתקנים סולאריים על גגות בתים שנבנו ללא היתר בנייה מוכר על ידי המדינה.סלילת הדרך הזאת למעשה תייצר את השוק שיאפשר הכשרה, התקנה, מכירה וייעול אנרגיה באופן משמעותי בחברה הערבית, ועל ידי כך- ריתום במיעוט הערבי בארץ למאבק במשבר האקלים.
Yosef Abramowitz, co-founder
Our co-founder, Yosef Abramowitz, was born in 1964 in Boston, Massachusetts. In the past fifteen years alone, he has been nominated for the Nobel Peace Prize by 12 African Countries, named by CNN as one of the world’s top six Green Pioneers, and has founded three different solar startups. His Wikipedia describes him as an “entrepreneur, environmentalist, educator, and human rights activist”, which is all very true, but a Shabbat visit to his lovely home in Jerusalem will tell you that he is also a devoted father, husband, friend, and an excellent host.
Since making aliyah in 2006, Yosef has succeeded in bringing solar power to Israel and beyond, including projects in ten African nations. In 2009, he turned his mind to the Negev, and soon after began working with our namesake, Sayyid al-Harumi, on making this idea a reality. After Sayyid’s passing in 2021, Mahmoud Abbas charged Yosef with completing the work he and Sayyid had started. Today, he is still working on bringing this vision to life.
מיכה פרייס, מייסד שותף ומנהל
עם השלמת שירותו כקצין קרבי, מיכה צלל לעולם הקיימות וההשפעה האזרחית. שירת בוועד מנהל של הצוות הירושלמי של תנועת הסטודנטים 'ישראל 2050', למד במכון הערבה ללימודי סביבה יחד עם תלמידים מהגדה המערבית, ירדן, ועזה, ואף שותף בכתיבת ספר על משבר האקלים והתנ"ך. הוא גר כיום עם אשתו ניל"י והכלב שלהם בבית זית.
ראאד אבו אלקיען, חבר וועד מנהל ומייסד שותף
. ראאד עוסק באנרגיה סולארית בחברה הבדואית קרוב לעזור. כמורה בהכשרתו, סוגיית בתי הספר קרובה ללבו. הוא שיחק תפקיד מכריע בהקמת השדה הסולארי היחיד בכפר תראבין. עובד היום בחברת האנרגיה "מרום" חברה ישראלית החלוצה בפעילות בתחום האנרגיה בחברה הבדואית.